ליקוריץ

בריאות העורקים – איך נדע האם הם באמת נקיים?

מאמר סקירה מקיף + שירות חדש 

איך תוכלו לדעת את מצב בריאות העורקים שלכם?
איך תוכלו לדעת האם תוספי התזונה שאתם צורכים אכן משפרים את בריאות העורקים?

מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)

התקפי לב ושבץ מוחי הם ברובם המכריע תוצאה של מחלה סמויה בכלי הדם. מה שמכונה טרשת עורקים.
וזה לא רק התקפי לב ושבץ מוחי, אלא גם דמנציה.
הסיבה העיקרית לדמנציה בגיל המבוגר, היא לא אלצהיימר, אלא מה שמכונה דמנציה וסקולרית, שנובעת גם היא מטרשת עורקים.
טרשת עורקים היא מחלה בה כולסטרול מחומצן חודר אל דופן העורק ומעבה את הדופן (על חשבון החלל של העורק).
מיום ליום הדופן מתעבה והחלל שבו זורם הדם נהיה מוצר יותר ויותר, עד חלילה למצב של חסימה, (או נתק בפלאק הטרשתי) שמביאה להתקף לב או לשבץ מוחי.
טרשת העורקים היא מחלה סמויה, שיכולה "לדגור" ולהתקדם מיום ליום, ללא כל סימפטומים.
לפעמים, התקף הלב או שבץ מוחי הם הסימפטום הראשון ולפעמים זה כבר מאוחר מידי ונגרם נזק בלתי הפיך או חלילה מוות.
האתגר המרכזי בכל הקשור לבריאות כלי הדם שלנו, הוא שאין לנו שום אינדיקציה למצבם, עד שזה חלילה מאוחר מידי.

למה חשוב לדעת את המצב העורקים?
ראשית, מכיוון שהמחלה מתקדמת לאיטה, ללא כל סימפטומים, חשוב לדעת מה מצב העורקים ומה המגמה משנה לשנה.
אנחנו רוצים לדעת מה קצב ההחמרה של טרשת העורקים, האם בשנה החולפת העורקים שלנו התנקו (זה אפשרי!) או חלילה הדופן התעבתה והעורקים נהיו צרים יותר.
שנית, הבדיקה ובמיוחד בדיקות חוזרות במרווחים של שנה זו מזו, יתנו לנו אינדיקציה מעולה האם אנחנו חיים נכון בכלל והאם התזונה שלנו נכונה בפרט.
אם חלילה נגלה שמצב העורקים החמיר, נדע שאנחנו עושים משהו לא נכון ונוכל לתקן.
חשוב לדעת את מצב העורקים שלנו, לא רק כדי לספק את הסקרנות שלנו ולתת לנו אינדיקציה האם אנחנו חיים נכון ובריא, אלא מכיוון שיש מה לעשות אם מגלים שהמצב לא אופטימלי.
שינויים בתזונה, בתנועה, בנשימה ותוספי תזונה ספציפיים יכולים לא רק לעצור את תהליך שקיעת הכולסטרול, אלא אף להביא למצב של ניקוי העורקים מהכולסטרול המחומצן שכבר שקע!

מידע הוא חשוב ורלוונטי רק אם יש מה לעשות בהקשר אליו.
במקרה זה יש הרבה מה לעשות כדי לעצור את הרכבת הדוהרת ואפשר אפילו לגרום לה לנסוע בכיוון ההפוך!
מחקרים הראו שעל ידי תזונה ו/או תוספי תזונה ספציפיים ניתן להביא לנסיגה של טרשת העורקים, כלומר ממש להביא ל"ניקוי העורקים".

הבדיקה חשובה במיוחד (אבל לא רק)  לאנשים שבמשפחה שלהם יש רקע של מחלות לב ו/או שבץ מוחי ולאנשים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (עודף משקל, יתר לחץ דם, סכרת, עישון, כולסטרול גבוהה).

אז איך אפשר לדעת את מצב כלי הדם שלנו?
הבדיקה של מצב העורקים בלב היא צנתור.
צנתור הינה בדיקה פולשנית, הכוללת גם הזרקת חומר ניגוד וחשיפה רבה לקרינה.
היא אמנם יחסית בטוחה, אבל לא נטולת סיכונים. זו לא פרוצדורה שאדם בריא הרוצה לדעת מה מצב העורקים שלו יעשה. כיום היא דורשת הפניה של קרדיולוג ולא זמינה לציבור הרחב שרוצה לדעת מה מצב בריאות כלי הדם שלו.
לעומת זאת, קיימת בדיקה, ללא כל סיכונים, ללא חשיפה לקרינה, שאיננה פולשנית, שנותנת אינדיקציה טובה מאוד לגבי מצב עורקי הצוואר.
הבדיקה הזו נקראת CIMT (Carotid Intima-Media Thickness test).
זוהי בדיקת אולטרסאונד שבאמצעותה אפשר לדעת את עובי הדופן של עורקי התרדמה בצוואר, שנקראים גם בשם עורקי הקרוטיד.
אלו העורקים שמובילים את הדם מהלב אל המח. הבדיקה מודדת את עובי שתי השכבות הפנימיות של דופן העורק שנקראות בשם Intima  ו Media.
ככל הדופן מעובה יותר, המשמעות היא שחדר יותר כולסטרול אל הדופן.

תשאלו בצדק, מה יעזור לי לדעת את המצב בעורקי הצוואר, הרי יתכן שיש לי טרשת בעורקים אחרים בגוף?

אז ראשית, תמיד יכול להיות שעורקי הצוואר יהיו נקיים ואילו עורקים אחרים בגוף יהיו עם טרשת, אבל הסיכוי לכך קטן מאוד.
להלן ההסבר לכך:
המקומות השכיחים ביותר בהם יש טרשת עורקים היא העורקים הכליליים שמספקים דם ללב ועורקי התרדמה בצוואר (קרוטיד) שמובילים את הדם למח.
הסיבה למיקומים אלו, היא  ככל הנראה לחץ הדם הגבוהה והזרימה החזקה שיש בעורקים אלו. לחץ גבוה וזרימה חזקה פוצעים מיקרוסקופית את דופן העורקים ומגדילים את הסיכון שדווקא שם יחדור וישקע כולסטרול מחומצן.

האם הבדיקה של מצב עורקי הצוואר היא אינדיקציה גם למה שקורה גם בעורקים בלב?
האם היא יכולה לנבא אירועים מוחיים והתקפי לב?
מטא אנליזה שפורסמה ב- 2007 בכתב העת המדעי והיוקרתי Circulation וניתחה מספר מחקרים שבדקו את מהימנות של בדיקת CIMT ביחס לניבוא אירועי לב ומח [1].
החוקרים כותבים במסקנות שלהם שבדיקת CIMT היא מנבא חזק לאירועים וסקולריים (אירועי לב ושבץ מוחי).
מסתבר שיש קשר בין מצב עורקי התרדמה בצוואר לא רק למצב של עורקי הלב, אלא גם למצב של מסתמי הלב.
במחקר מ- 2010 חוקרים בדקו את הקשר בין עובי הדופן של עורקי התרדמה בצוואר לבין מצב ההסתיידות של מסתם הלב(aortic valve)  בקרב אנשים ללא כל סימפטומים [2].
החוקרים ראו התאמה בין ההחמרה במצב המסתם לבין עובי הדופן של עורקי התרדמה בצוואר.
מחקרים רבים מצאו התאמה בין מצב טרשת העורקים בעורקי התרדמה בצוואר לאירועים לבביים ומוחיים (אירועים קרדיו ואסקולרים), בקרב אנשים מעל גיל 45.

ב- 2006 התפרסם מחקר בכתב העת המדעי המכובד Stroke שבו החוקרים רצו לדעת האם מצב הטרשת בעורקי הצוואר כפי שנמדדת באמעצות מדד ה-CIMT  מהווה מדד אמין ומנבא לאירועים לבבים ומוחיים בקרב צעירים, מתחת לגיל 45 [3].
מסקנת החוקרים הינה שעובי הדופן בעורקי הצוואר היא מדד עצמאי ובלתי תלוי שמנבא אירועים לבביים ומוחיים, לא רק במבוגרים, אלא גם בצעירים.

וזו רק רשימה חלקית.
מחקרים רבים נוספים הראו התאמה גבוהה בין מצב הטרשת בעורקי הצוואר לבין אירועים לבביים ושבץ מוחי [4,5,6,7]
אז וודאות של 100% בין מצב עורקי הצוואר לעורקי הלב- אין. אבל התאמה טובה מאוד, כפי שהראו המחקרים -יש בהחלט.
וכמובן שגם הידיעה של מצב הטרשת בעורקי הצוואר שנמצאים בהתאמה מאוד גבוהה לסיכון לשבץ מוחי, הינה חשובה ללא קשר לטרשת בעורקי הלב.

בדיקת ה- CIMT הינה הבדיקה הלא פולשנית, הזמינה ביותר לאנשים שמעוניינים לדעת את מצב כלי הדם שלהם, כדי לדעת האם הם צריכים לעשות שינויים משמעותיים בהרגלי חייהם.

הבדיקה זמינה כעת גם אצלנו.
חברת צמח החיים המשווקת הבלעדית של המותג ליקוריץ המקורי בשיתוף המרכז לרפואת הרמב"ם מאפשרים לכל אדם שמעוניין לדעת מה מצב כלי הדם שלו,
לעבור את הבדיקה בקליניקה של המרכז לרפואת הרמב"ם (נמצאים בקניון של המרכז הרפואי אסף הרופא)
מדובר בבדיקת אולטרסאונד שאורכת כ- 10 דקות.
היא איננה פולשנית, ללא קרינה ומבוצעת על ידי טכנאי אולטרסאונד בכיר.

מומלץ לעשות את הבדיקה פעם בשנה, כדי לראות את המגמה ואת התועלת של השינוי בהרגלי החיים ובתזונה שעשיתם בשנה שחלפה ואת היעילות של תוספי התזונה שאתם צורכים למטרה זו.

עלות הבדיקה 370 ₪.
לתיאום תור לבדיקה הקליקו על הכפתור מטה ומלאו את הפרטים ונציג יחזור אליכם לקביעת תור.
הבדיקות מתבצעות בקליניקה הראשית של המרכז לרפואת הרמב"ם שממוקמת בקניון של המרכז הרפואי אסף הרופא ובש.ר.פ. חיפה קניון לב המפרץ.

מקורות:

1.    Lorenz MW, Markus HS, Bots ML, Rosvall M, Sitzer M. Prediction of clinical cardiovascular events with carotid intima-media thickness: a systematic review and meta-analysis. Circulation. 2007 Jan 30;115(4):459-67

2.    Yamaura Y, Watanabe N, Obase K, Hayashida A, Okura H, Yoshida K. Relation between progression of aortic valve sclerosis and carotid intima-media thickening in asymptomatic subjects with cardiovascular risk factors. J Echocardiogr. 2010 Sep;8(3):87-93.

3.    Lorenz MW, von Kegler S, Steinmetz H, Markus HS, Sitzer M. Carotid intima-media thickening indicates a higher vascular risk across a wide age range: prospective data from the Carotid Atherosclerosis Progression Study (CAPS). Stroke. 2006 Jan;37(1):87-92.

4.    Frauchiger B, Schmid HP, Roedel C, Moosmann P, Staub D. Comparison of carotid arterial resistive indices with intima-media thickness as sonographic markers of atherosclerosis. Stroke. 2001; 32: 836–841.

5.    Simons PC, Algra A, Bots ML, Grobbee DE, van der Graaf Y. Common carotid intima-media thickness and arterial stiffness: indicators of cardiovascular risk in high-risk patients. The SMART Study (Second Manifestations of ARTerial disease). Circulation. 1999; 100: 951–957.

6.    Ebrahim S, Papacosta O, Whincup P, Wannamethee G, Walker M, Nicolaides AN, Dhanjil S, Griffin M, Belcaro G, Rumley A, Lowe DO. Carotid plaque, intima media thickness, cardiovascular risk factors, and prevalent cardiovascular disease in men and women: the British Regional Heart Study. Stroke. 1999; 30: 841–850.

7.    Grobbee DE, Bots ML. Carotid intima-media thickness as indicator of generalized atherosclerosis. J Intern Med. 1994; 236: 567–573

למען הסר ספק, המידע אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהיא. ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. הכתוב באתר אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.

כל הזכויות שמורות licorich.com © 2019