דבר מעניין נוסף שאורלי ארד הצביעה עליו היה חוסר הקורלציה בין תוצאות בדיקות האולטרסאונד של עינת, לבין תוצאות הדם הרגילות שעשתה קודם לכן:

“עינת סיפרה לי כי מבנה הגוף שלה רזה והיא משתתפת באופן קבוע בחוג לעיצוב הגוף, וגם תוצאות בדיקות הדם שלה היו מצוינות. ההמוגלובין  A1C היה תקין, רמות הסוכר בגוף שלושה חודשים אחורה היו מאוזנים. גם רמות הטריגליצרידים שהם השומנים החופשיים בדם היו נמוכות מאוד, וזה נתון חיובי במיוחד. הכולסטרול היה מאוזן, והערכים הגנטיים נראו טובים.

אבל דווקא הנתונים האלה מדגישים עד כמה חשוב להסתכל על התמונה הרחבה. לא תמיד יש קשר ישיר בין ערכים תקינים של שומנים וכולסטרול לבין מצב העורקים או הכבד. לפעמים מה שנראה תקין על הנייר לא מספר את כל הסיפור”.

בואו נחדד את הדברים. יש מי שבבדיקת דם שגרתית מסתכלים רק על רמות הגלוקוז. כלומר, מה מצב הסוכר באותו רגע נתון לאחר צום של מספר שעות. חברי הצוות הנטורופתי בליקוטבע מייחסים חשיבות רבה יותר למדד אחר, עמוק יותר והוא HbA1C, ההמוגלובין המסוכרר. זהו מדד שמראה מה קרה עם רמות הסוכר בגוף לאורך שלושת החודשים האחרונים, ולא רק באותו בוקר שבו נעשתה הבדיקה.

למדד הזה יש קשר ישיר ומאוד משמעותי מאוד לתהליך שמרבית האנשים כלל לא מודעים אליו והוא חמצון הכולסטרול. המשמעות היא שלאורך זמן סוכר גבוה עלול להאיץ את תהליך חמצון הכולסטרול בצורה משמעותית ביותר. זה בדיוק מה שהופך את הכולסטרול למסוכן באמת, גם אם תוצאות הבדיקה הרגילה נראות תקינות.

לכן יש לא מעט מקרים שאדם שמח ושקט כי המדדים בבדיקות הדם מראים שאין לו כולסטרול גבוה, אבל בפועל יש לו רמות סוכר לא מאוזנות שעלולות להוביל לשקיעת פלאק מוגברת בעורקים ומשם לסיכון בריאותי ממשי בדמות מחלות לב וכלי דם.

כולנו מכירים בעובדה כי קל לומר שצריך לשנות את אורח החיים, אבל האתגר האמיתי מתחיל כשמגיע הזמן ליישם זאת בחיי היום-יום, וזו בין היתר המומחית של אורלי, כיצד להטמיע ולהתמיד בשינוי.

“שינוי הרגלים הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שאני נתקלת בהם וזה מתבטא לא רק בתזונה אלא בכל היבט של החיים. בין אם מדובר בשיפור בריאות, הפחתת מתחים או טיפוח אורח חיים מאוזן. לא מדובר רק בנטילת תוסף או שמירה על שגרת בריאות, אלא בתהליך מקיף שדורש שינוי יסודי, עקבי ומודע.

תזונה נכונה מהווה נדבך מרכזי בתהליך, אך חשוב לזכור שהשינוי אינו מתרחש מיד. כמו שלקח לגוף זמן לצבור בעיות בריאותיות, כך נדרש זמן כדי לתמוך בו בחזרה לאיזון. זהו תהליך מתמשך שמחייב סבלנות והתמדה. ההבנה שדרך החיים החדשה צריכה ללוות אותנו לאורך זמן ולא להוות פתרון זמני היא קריטית.

כשאני עוסקת בשינוי הרגלים, אני רואה בו מפתח לשינוי מהותי ועמוק. זה לא פרויקט קצר טווח שמסתיים כשחוזרים לשגרה הקודמת, אלא תהליך שבו אנחנו מקבלים החלטה מודעת להטמיע אורח חיים חדש ובריא לתמיד, בין אם מדובר בתזונה, תנועה, הפחתת סטרס”.

לחצים ומתחים נפשיים משפיעים גם הם בצורה משמעותית על בריאות הכבד ותורמים להתפתחות של כבד שומני. כאשר אנו נמצאים במצבי לחץ, הגוף משחרר כמויות גבוהות יותר של הורמון בשם קורטיזול שיש לו תפקידים מגוונים בגוף. בין היתר הוא משפיע על חילוף החומרים של הסוכרים ועל הפרשת האינסולין, מה שגורם לשינויים ברמות הסוכר בדם ועוד.

כאשר הקורטיזול מופרש ברמות גבוהות לאורך זמן, הוא עלול לגרום להצטברות של שומן בכבד ולפגוע ביכולת שלו לעבד ולסלק רעלים מהגוף. בנוסף, מצב של לחץ מגביר את הצורך שלנו לחפש אוכל מנחם, ולעיתים קרובות יהיה מדובר במזון מהיר, מעובד ועשיר בשומנים ובסוכרים. כך שצריכת מזון שכזה לא רק מגבירה את הסיכון לעלייה במשקל, אלא היא גם מעמיסה על הכבד ומקשה עליו לבצע את תפקידיו בצורה יעילה.