צמח החיים

גם בתרבות המערבית עלי הארטישוק נחקרו רבות ומחקרים רבים הוכיחו כי לעלי הארטישוק

מקורות מחקריים:  

1. מחקר שפורסם בשנת 2010 במגזין “Journal of Medicinal Food” בחן את השפעת תמצית עלי הארטישוק על רמות הסוכר בדם. המחקר נערך על קבוצת משתתפים עם סוכרת מסוג 2 ונמצא כי צריכת תמצית עלי הארטישוק הביאה להורדת רמות הסוכר בדם באופן מועיל.

• מחקר קליני כפול-סמיות (double-blind) שנועד להעריך את ההשפעה של תוסף טבעי להורדת כולסטרול המכיל שמרי אורז אדום, פוליקוסנול ומיצוי עלי ארטישוק.

100 משתתפים הסובלים מרמות בינוניות של יתר כולסטרול (היפרכולסטרולמיה) ואינם נוטלים כל טיפול קיבלו את התוסף או פלסבו למשך 16 שבועות.

תוצאות המחקר מראות כי בקבוצה שנטלה את התוסף חלה ירידה מובהקת ברמת ה-LDL (כ-14%), רמת הכולסטרול הכללי

וברמת אפוליפופרוטאין b, השפעה שבאה לידי ביטוי כבר לאחר 4 שבועות.

נטילת התוסף לא השפיעה על רמות ה-HDL, טריגליצרידים, האנזים קראטין קינאז,

האנזים לקטט דהידרוגנאז, קואנזים Q10 ועל מדדים לתפקודי כבד וכליות.

החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח לטיפול במצבים בינוניים של יתר כולסטרול.

בשל תופעות הלוואי המשמעותיות הכרוכות בטיפול בסטטינים להורדת כולסטרול,

אנו רואים חשיבות גבוהה למחקרים קליניים העוסקים בטיפולים טבעיים למצבי יתר כולסטרול.

טיפולים אלו יכולים לספק מענה בטוח ללא תופעות לוואי לא רצויות הקיימות בטיפול התרופתי.

A combined natural supplement lowers LDL cholesterol in subjects with moderate untreated hypercholesterolemia: a randomized placebo-controlled trial.

Barrat E, Zaïr Y, Ogier N, et al.

Int J Food Sci Nutr. 2013 Nov;64(7):882-9. doi: 10.3109/09637486.2013.809405. Epub 2013 Jul 2.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23815518

• בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה ההשפעה של ארטישוק (Cynara scolymus) על המדדים הגליקמיים בדם. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם 512 משתתפים הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים, כולל כבד שומני, סוכרת סוג 2, יתר כולסטרול בדם ותסמונת מטבולית. במחקרים אלה ניתנו תוספי ארטישוק, לבד או בשילוב רכיבים נוספים, במינונים שנעו בין 200 ל-2,700 מ”ג – למשך 8 עד 20 שבועות. במחקר אחד נעשה שימוש ב-19.45 גרם אבקה, המכילה ארטישוק ופולי סויה מותססים.

להלן סיכום הממצאים:

השימוש בתוספי ארטישוק היה מלווה בירידה מובהקת ברמת הגלוקוז בצום, בהשוואה לקבוצת הביקורת (הפרש ממוצע של 5.28 מ”ג/דצ”ל).

לא נמצא שינוי מובהק במדדים הגליקמיים האחרים, כולל רמת האינסולין בצום, תנגודת לאינסולין או המוגלובין מסוכרר.

בניתוח לפי תת-קבוצות נמצא שיפור מובהק בתנגודת לאינסולין, כאשר נעשה שימוש בארטישוק בלבד, ללא רכיבים פעילים נוספים.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של תוספי ארטישוק לאיזון רמת הגלוקוז בצום, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס המלצות לשימוש קליני.

2. מחקר שפורסם בשנת 2013 במגזין “Phytotherapy Research” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על רמות האינסולין והגלוקוז במערכת העיכול. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק יכולה לשפר את רמות האינסולין ולהפחית את רמת הגלוקוז בדם, וכתוצאה מכך להפחית את רמת הסוכר בדם.
3. מחקר שפורסם בשנת 2015 במגזין “Phytomedicine” בדן את השפעת תמצית עלי הארטישוק על תפקוד הכבד. המחקר בדק את השפעת צריכת תמצית עלי הארטישוק על פרמטרים כבדיים ופעילות נוגדת חמצון בקבוצת משתתפים. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק יכולה לשפר פרמטרים כבדיים ולתמוך בפעילות נוגדת חמצון בכבד.
4. מחקר שפורסם בשנת 2010 במגזין “Journal of Medicinal Food” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על הפעילות החמצונית והנוגדת חמצון בכבד. המחקר מצא כי סילימרין, הסוג הראשי של חומרים הפוליפנוליים בתמצית עלי הארטישוק, נמצא בעל פעילות חמצונית ונוגדת חמצון בכבד.
5. מחקר שפורסם בשנת 2016 במגזין “Journal of Cellular Physiology” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על תפקוד תאי הכבד הפגומים. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק יכולה להפחית דלקת בתאי הכבד ולשפר פעילות תאי הכבד הפגומים.
6. מחקר שפורסם בשנת 2015 במגזין “Phytomedicine” בדן את השפעת תמצית עלי הארטישוק על תיקון תאי הכבד הפגומים. המחקר חקר את השפעת צריכת תמצית עלי הארטישוק על השחזור והתיקון של תאי הכבד הפגומים על ידי הבחינה במדדים ביוכימיים והשפעת התמצית עלי הארטישוק על פרמטרים תפקודיים. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק עשויה לסייע בתיקון תאי הכבד הפגומים ובשחזור הפעילות התפקודית של הכבד.
7. מחקר שפורסם בשנת 2013 במגזין “Pharmaceutical Biology” בדן את השפעת תמצית עלי הארטישוק על פעילות תאי העיכול. המחקר חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על פרמטרים כמו הפרדת חומצות ציטוקינואידיות, פעילות אנטי-דלקתית ותגובות חיסון בתאי העיכול. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק עשויה לשפר את פעילות התאים במערכת העיכול ולתמוך בתהליכים תפקודיים בריאים.
8. מחקר שפורסם בשנת 2009 במגזין “Phytomedicine” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על הפעילות הדיאסטאזית במערכת העיכול. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק עשויה לשפר את הפעילות הדיאסטאזית ולקדם את תהליכי העיכול.
9. מחקר שפורסם בשנת 2013 במגזין “Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם. המחקר נערך על קבוצת משתתפים עם השמנה ומחקר השווה בין השפעת צריכת תמצית עלי הארטישוק לבין קבוצת שליטה. המחקר מצא כי צריכת תמצית עלי הארטישוק הביאה להפחתת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם באופן משמעותי.
10. מחקר שפורסם בשנת 2017 במגזין “Nutrition, Metabolism, and Cardiovascular Diseases” חקר את השפעת תמצית עלי הארטישוק על רמות הכולסטרול והטריגליצרידים במבוגרים הסובלים מדלקת כבד. המחקר מצא כי תמצית עלי הארטישוק הביאה להפחתת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים וגם לשיפור מרחב הכיסוי העוברי (HDL) בדם.

מקורות נוספים:

Blumenthal M, ed. The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. Austin: American Botanical Council; 1998. http://annals.org/aim/article-abstract/712613

Meding B. Allergic contact dermatitis from artichoke, Cynara scolymus. Cont. Derm., 9(4):312, 1983. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6225611.

Quirce S, Tabar AI, Olaguibel JM, et al. Occupational contact urticaria syndrome caused by globe artichoke (Cynara scolymus). J. Allergy Clin. Immunol., 97(2):710-711, 1996. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8621859.

Miralles JC, García-Sells J, Bartolomé B, et al. Occupational rhinitis and bronchial asthma due to artichoke (Cynara scolymus). Ann Allergy Asthma Immunol. 2003;91(1):92–95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12877457.

Romano C, Ferrara A, Falagiani P. A case of allergy to globe artichoke and other clinical cases of rare food allergy. J Investig Allergol Clin Immunol. 2000;10(2): 102–104. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10879999.

Sinayoko L, Mennecier D, El Jahir Y, et al.. Acute hepatic injury secondary to ingestion of artichoke extracts (Hepanephrol). Gastroenterol Clin Biol. 2007;31(11): 1039–1040. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18166904.

Fintelmann V. Antidyspeptic and lipid-lowering effect of artichoke leaf extract Z Allg Med. 1996;72 (suppl 2):3–19.

Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3.

Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998. https://www.travolekar.ru/arch/Pdr_for_Herbal_Medicines.pdf.

Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010. https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions

De Smet PAGM et al. (eds.). Adverse Effects of Herb Drugs 2. Springer-Verlag, Berlin, 1993. https://www.springer.com/series/1566.

Kirchhoff R, Beckers C, Kirchhoff GM, et al. Increase in choleresis by means of artichoke extract. Phytomed., 1:107-115, 1994. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23195882.

Esfandiar Heidarian et al. Lipid-lowering effect of artichoke on liver phosphatidate phosphohydrolase and plasma lipids in hyperlipidemic rats Journal of Medicinal Plants Research Vol. 5(19), pp. 4918-4924, 23 September, 2011. https://pdfs.semanticscholar.org/efb8/7d03aa45c6ffef5f160B55d2bea9dcef2996.pdf

Lietti A. Fitoterapia. A. Choleretic and cholesterol lowering properties of two artichoke extracts. 1977;48:153–158. http://agris.fao.org/agris-search/search.do?recordID=US201301284440.

Englisch W, Beckers C, Unkauf M, et al. Efficacy of artichoke dry extract in patients with hyperlipoproteinemia. Arzneim.-Forsch./Drug Res., 50(1):260-265, 2000. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10758778.

Kraft K. Artichoke leaf extract – recent findings reflecting effects on lipid metabolism, liver and gastrointestinal tracts. Phytomed., 4(4):369-378, 1997. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23195590.

Gebhardt, R. Inhibition of cholesterol biosynthesis in primary cultured rat hepatocytes by artichoke (Cynara scolymus L.) extracts. J Pharmacol.Exp Ther. 1998;286(3):1122-1128. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9732368.

Woyke, M., Cwajda, H., Wojcicki, J., and Kosmider, K. [Platelet aggregation in workers chronically exposed to carbon disulfide and subjected to prophylactic treatment with Cynarex]. Med Pr 1981;32(4):261-264. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6895541.