בתוך השגרה העמוסה והלחוצה שלנו, קל להדחיק רגשות ולהתעלם ממשקעים שהצטברו עם הזמן. אבל מה שאנחנו מנסים להדחיק, בסופו של דבר מוצא את דרכו החוצה.

החרדה והמתח שמתלווה אליה הם כמו אזעקה פנימית, סימן שהגיע הזמן לעצור ולהקשיב. ככל שננסה לדחוק אותם הצידה, הם רק יתגברו ויישבו עמוק יותר בנפש וישפיעו על הגוף כולו, בין היתר על מערכת העיכול.

יש דרכים אפקטיביות להתמודד עם החרדה הזאת ועם ההשלכות שלה, אחת מהן היא בעזרת תוסף טבע קול שמשלב בתוכו חמישה צמחי מרפא עוצמתיים שמתייחסים ישירות לחרדה ולמתחים שמשליכים גם על הבטן.

צמח מרפא נוסף שנמצא בתוך התוסף ומסייע לעיכול ולרגיעה גם יחד הוא הספלילה. כיצד בדיוק הוא עושה זאת? הספלילה משפר את זרימת הדם וכך הוא מספק תחושת רוגע כללית. זה תורם לשחרור לחצים ומשפיע על התפקוד התקין של מערכת העיכול שלנו.

ויש צמח נוסף, ויתניה משכרת שבא לידי ביטוי במערכת העצבים. הצמח הזה מייצב את בלוטת האדרנל ובכך מסייע גם לפעילות מערכת העיכול.

כך הגוף שלנו זוכה לתוספת הכוח שהוא זקוק לה בכל הנוגע לאתגר להיות מספיק מרוכזים בין כל הסחות הדעת שונות, ובנוסף מצליח לשמור על איזון נפשי ופיזי.

אך הגוף כמו תמיד אינו מרים ידיים בהכנעה, אלא ממהר “להילחם”.

במצבי לחץ כמו אלה שכולנו חווים בעוצמות שונות בימים אלו, הוא נוקט בתגובה מיידית, כמעט אוטומטית, כדי להגן עלינו.

במצבים שכאלה בלוטות חשובות בגוף נכנסות לפעולה. מדובר בבלוטת יותרת המוח (ADH) ומבלוטת יותרת הכליה (האדרנל), כגון אדרנלין, נור-אדרנלין, והורמון הסטרס המוכר ביותר והוא הקורטיזול.

תפקידם של ההורמונים הללו הוא קריטי. הם מאפשרים לגוף להתמודד עם סכנה ולשרוד מצבי לחץ.

האדרנלין משחרר אנרגיה בשרירים ומעלה את קצב פעימות הלב, כך שנוכל להתמודד עם איום פיזי במהירות. במקביל, נור-אדרנלין מסייע בהגברת זרימת הדם לאיברים חיוניים כמו המוח ושרירי השלד.

גם הקורטיזול נכנס לפעולה. תפקידו המרכזי הוא לשמור על יציבות גופנית ונפשית לאורך זמן על ידי ויסות הגלוקוז בדם, להעניק תמיכה למערכת הלב וכלי הדם, ולהשפיע לחיוב על מערכת החיסון.

במקביל הוא דואג לעצור את המערכות הפחות קריטיות ברגעי קיצון, זאת כדי למקד את כל המשאבים הדרושים במאבק נגד הלחץ.

על פניו זה נראה כאילו הגוף שלנו מצויד במנגנון מושלם להתמודדות עם מצבי לחץ, אולם כמו כל מערכת מתוחכמת אחרת, זו בדרך כלל פועלת בצורה הטובה ביותר כאשר ישנו איזון בריא.

רק כדי לסבר את האוזן, את הבדיקות המתקדמות אנו מבצעים בעזרת מכשיר אולטרסאונד המתקדם מסוגו אשר ניתן למצוא רק במספר מצומצם של בתי חולים ואצלנו בלבד.

מדוע בחרנו להשקיע במכשיר אולטרסאונד יקר ומתקדם כל כך? התשובה לכך פשוטה. בדיקות הדם השגרתיות שרוב האנשים עוברים בקופות החולים מספקות הצצה על מצב הבריאות, אך הן אינן חושפות את התמונה המלאה. אנחנו רצינו לראות את כל התמונה, לכן השקענו בטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר.

בדיקת CIMT אולטרסאונד לעורקי הצוואר היא הכלי שמאפשר לנו לבחון את  עובי דופן העורקים בצוואר בצורה מדויקת, ומכאן להשליך על  מצב כלי הדם. עיבוי של דופן העורק עשוי להצביע על הצטברות פלאק, כלומר כולסטרול שחדר אל העורקים וסתם אותם, דבר שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

זהו גילוי שאסור לזלזל בו. זיהוי מוקדם של הצטברות פלאק יכול להציל חיים. לכן, זו לא בדיקה שגרתית, אלא כלי קריטי שמונע בעיות חמורות הרבה לפני שהן מתפרצות.

בנוסף, בדיקת אולטרסאונד כבד שומני מתקשרת ישירות למצב העורקים, זאת מאחר והכבד הוא איבר מפתח בתהליך חילוף החומרים ובשמירה על רמות השומנים בדם. מצב של כבד שומני הוא בעיה שכיחה שרוב האנשים אינם מודעים אליה, אך היא עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים חמורים. לכן באמצעות הבדיקה הזו אנחנו יכולים לאבחן את מצב הכבד בצורה מדויקת ולפעול בהתאם בדרך לשיפור התפקוד שלו.

האם אתם באמת יודעים מה זו נטורופתיה וכיצד היא מסייעת במסע אל עבר הבריאות?

שגית ביבי מוסמכת לנטורופתיה (N.D*) וצמחי מרפא מספרת כי עד לפני מספר שנים כשהייתה מספרת כי היא פועלת בתחום, רבים לא ידעו במה מדובר, אך מאז הדברים השתנו לטובה.

“הנטורופתיה היא תחום ברפואה טבעית המתמקד בטיפול טבעי המבוסס על פרקטיות מסורתיות ורפואה עממית. השיטה משלבת צמחי מרפא מערביים, תזונה טבעית ורפואה מונעת. הבסיס של הטיפול הנטורופתי הוא לקדם אורח חיים בריא דרך תזונה קלינית ותוספי תזונה וצמחי מרפא.

לנטורופת יש מגוון כלים לטיפול, כולל שימוש בצמחי מרפא, שמנים אתריים, פרחי באך, תוספי תזונה וטיפולי מגע שונים, כאשר מטרת הטיפול היא לעודד את מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף ולתמוך בתהליך הריפוי של מחלות ומכאובים.

הנטורופתיה מדגישה את הקשר ההדוק בין גוף לנפש, תוך התמקדות בעידוד הגוף לרפא את עצמו בדרכים טבעיות, בניגוד לגישה הקונבנציונלית. היא מתאימה לטיפול במגוון רחב של מחלות ותסמינים, החל מילדים ועד קשישים, כולל מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם והשמנת יתר”.

ד”ר אורן מזרחי (PhD) נטורופת ומטפל ברפואה סינית, רפואה טבעית, טיפול גוף-נפש ואנטי אייג’ינג מוסיף: “הנטורופתיה מעודדת את האדם לקחת אחריות אישית על הבריאות והיא מתאימה הן לטיפול במחלות והן כרפואה מונעת. היבט חשוב בנטורופתיה הוא ניקוי רעלים, במיוחד עבור מצבים כמו כבד שומני, כולסטרול גבוה, טריגליצרידים וסוכר גבוה”.

אורלי ארד, נטורופתית, מרצה ומנחת קבוצות מספרת על נקודת המבט שלה: “מה שמייחד את הנטורופתים זו הגישה ההוליסטית, שמתייחסת לכל מערכות הגוף ולא מתמקדת רק באיבר מסוים בנפרד. החיבור בין כל ההיבטים הללו הוא מה שלדעתי מעניק מענה שלם ומדויק למטופל. לדוגמה, כשאני מתשאלת מטופל ורואה בבדיקות הדם שהוא סובל מאנמיה, חוסר בוויטמין B12 או חריגות אחרות, אני לא אסתפק במתן תוסף של B12 בלבד. במקום זאת, אשאל שאלות רקע רבות כדי להבין מה עומד מאחורי המצב. אני אתעמק בהרגלי החיים שלו.  מה הוא אוכל, מה הוא שותה, איזה פעילות גופנית הוא עושה, איך הוא ישן, ואיך הוא מרגיש במהלך היום והלילה. כל זאת כדי לקבל תמונה מלאה על האדם שמולי ולתת טיפול שמגיע לשורש הבעיה ולא רק לסימפטומים”.

הסיבות להיווצרות של כבד שומני מעסיקות לא מעט את הקהילה הרפואית, כאשר עדיין קיימת אי ודאות מסוימת באשר לגורם העיקרי לתופעה, עד כדי כך שרבים שואלים את עצמם מה קודם למה?

האם הצריכה הגבוהה של סוכרים ופחמימות היא זו שגורמת לכבד להפוך לשומני, או אולי מדובר במשהו גנטי? מה גם שכבד שומני עשוי להופיע גם בקרב אנשים רזים החיים אורח חיים בריא, כך שלא ניתן להצביע על גורם אחד בלבד.

אך מבחינת אורלי ארד אין זה משנה מה קדם למה, “הביצה או התרנגולת”, אלא שניתן לשנות את הכבד השומני על ידי אימוץ אורח חיים בריא, כאשר תזונה נכונה מהווה חלק מרכזי במניעת כבד שומני והטיפול בו. או במילים אחרות, להתמקד בשמירה על בריאות הכבד.

בכל כלי רכב ישנם מספר פילטרים שונים שתפקידם הוא לסנן רעלים, שומנים ועוד, כך שהנסיעה תעשה בלי בעיות מיותרות.

בגוף האדם לעומת זאת ישנו איבר אחד שמבצע את כל הפעולות הללו גם יחד, זהו הכבד. בין יתר תפקידו החשובים ביותר, הכבד מעבד ומפרק שומנים מהמזון, מסלק רעלים ומוסת את רמות הסוכר בדם.

לכן פגיעה בתפקודו של הכבד למעשה פוגעת בפעילות הכללית של הגוף כולו וזו מובילה לבעיות רבות.

מתי אפשר “להכריז” כי תפקודו של הכבד נפגע? כאשר הוא הופך להיות כבד שומני.