כורכומין, הרכיב הפעיל בפקעת הכורכום, הוא אחד מתוספי התזונה הצמחיים הנחקרים והנמכרים בעולם. יתרונותיו כנוגד דלקת עוצמתי, נוגד חמצון ואנטי-סרטני הקנו לו שם ומעמד גם ברפואה המודרנית. הכורכומין מותווה לטיפול בשלל מצבים ביניהם מחלות כבד וכלי דם, מחלות מפרקים, מחלות מעיים דלקתיות, תמיכה בחולה האנקולוגי ואפילו דיכאון.
המחקר הפרמקולוגי המודרני הוכיח שרק אחוז אחד מהכורכומין שבתכשירים המוכרים ונספג למחזור הדם נמצא בצורתו הפעילה פרמקולוגית – השאר מופיע כנגזרות לא פעילות הנוצרות כתוצאה מפירוק אנזימטי של כורכומין במעיים ובכבד. מספרים לנו ומפרסמים רבות אודות מגבלת הספיגה של הכורכומין בגוף אך אין אמת בדבר – המגבלה אינה של ספיגה ממערכת העיכול אלא נובעת מכך שפחות מאחוז אחד מהכורכומין שנספג לדם נמצא בצורתו הפעילה פרמקולוגית, השאר מופיע כנגזרות לא פעילות.
גל ראן R.H, N.D מטפל מומחה ברפואת צמח מרפא מהבולטים והמנוסים בעולם מסביר על יתרונותיו של טבע כורכומין
התכשיר ‘טבע-כורכומין‘ של חברת ‘Valeopro‘ מבוסס על טכנולוגיה ייחודית, פרי פיתוח ישראלי, הכוללת שחרור מבוקר של מעכבי אנזימים באמצעות מעטפת של ציפוי רב שכבתי מורכב. באמצעות שיטה חדשנית זו מתאפשרת לראשונה העצמת הזמינות הביולוגית של כורכומין פי עשרות מונים. התכשיר גם מגובה במחקר קליני מבוקר.
הפיתוח החדשני המדובר הוביל לפריצת דרך מפתיעה בתחום הזמינות הביולוגית והיעילות הקלינית של הכורכומין.
הטכנולוגיה יוצאת הדופן הזאת מבוססת על ידע בלעדי וניסיון ארוך שנים בתחום הציפוי (מיקרו-קפסולציה) של חומרים פרמצבטיים ותוספי תזונה וניסוי קליני הוכיח את יעילותה והוביל לפיתוח של תכשיר כורכומין פטנטי לשימוש המוני המשווק בישראל וברחבי העולם. לראשונה ניתן כעת ליהנות מיתרונותיו הבריאותיים של הכורכומין גם במינוני נטילה נמוכים ובעלות שימוש מופחתת.
הפקעת של צמח הכורכום (Curcuma longa) זוכה למקום של כבוד ולשימוש נרחב במסורות קולינריות ורפואיות שונות ברחבי העולם. המחקר המודרני מצא כי הכורכומינואידים הינם תרכובות פוליפנוליות המקנות לכורכום את צבעו הכתום, כאשר העיקרי שבהם, כורכומין, הוכיח פעילות ביולוגית נרחבת הכוללת בין היתר את היותו נוגד דלקת, נוגד חמצון, מפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם, משקם ומגן על הכבד וכלי הדם, מסייע לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית וראומטית, מסייע לטפל בסוכרת ועוד.
למרות תכונותיו הרפואיות המוכחות בניסויי מעבדה לכורכומין עצמו זמינות ביולוגית נמוכה בשל פירוק נמרץ שלו במעיים ובכבד. הכורכומין מומר במעי ובכבד לתרכובות בלתי פעילות דוגמת curcumin glucuronides, curcumin sulfates, hexahydrocurcumin, אותן ניתן למצוא בשתן של המשתמש, בעוד שעד כ-75% מהכורכומין הנכנס לגוף מופרש בצואה, כאשר פחות מאחוז אחד ממנו מגיע בסופו של דבר אל מחזור הדם הכללי בצורתו הפעילה רפואית. בכדי להתגבר על מכשול משמעותי זה ולהעצים את הזמינות הביולוגית של הכורכומין הגיעו החוקרים למסקנה כי יש צורך לעכב את פעילות האנזימים ההופכים את הכורכומין לתרכובות הבלתי פעילות. אנזימים אלה כוללים את הבאים:
המעוכב על ידי פיפרין
המעוכבים ע"י קוורציטין
המעוכבים על ידי פיפרין
הטכנולוגיה המדוברת כוללת שחרור מבוקר של מעכבי אנזימים המשוחררים לחלל המעי טרם שחרור הכורכומין – זאת באמצעות מעטפת של ציפוי רב שכבתי מורכב (מיקרו-קפסולציה) הכולל חומרים טבעיים דוגמת שעוות צמחיות, שמנים צמחיים, גליצרידים, תאית וכדומה. הציפוי הרב שכבתי מאפשר את שחרור המעכבים האנזימטיים והכורכומין במועדים קצובים ובאזורים מוגדרים במעי בהם מתקיימת פעילות אנזימטית מופחתת.
בניסוי שכלל מתן של 2 גרם אבקת כורכומין טהור למתנדבים במצב צום נצפו ריכוזים נמוכים מאד של כורכומין בדם. תוספת הרכיב פיפרין למנת הכורכומין הראתה הגברה משמעותית של הזמינות הביולוגית. מחקרים נוספים בנושא הראו כי בכדי להתגבר על בעיית הזמינות הביולוגית של הכורכומין, יש ליטול מעכבים אנזימטיים דוגמת פיפרין וקוורציטין כ- 15 עד 30 דקות טרם נטילת הכורכומין. לפיכך, נערך ניסוי בו נעשה שימוש בציפוי (מיקרו-קפסולציה) של מעכבי האנזימים והכורכומין, תוך דגש על חלוקת השחרור המושהה לשני שלבים; ראשית שחרור של החומרים מעכבי האנזימים (פיפרין, קוורציטין ונוספים), ולאחר מכן שחרור של הכורכומין.
בניסוי נבחנה הזמינות הביולוגית של הכורכומין בתוספת המעכבים האנזימטיים המצופים בהשוואה לכורכומין בלבד על קבוצה של מתנדבים בריאים ללא רקע של הפרעות במעי, ללא שינויים משמעותיים במשקל הגוף ושאינם מקבלים טיפול תרופתי. הנסיינים נבחרו באופן אקראי לקבלת כורכומין רגיל, כורכומין מצופה או את הפטנט המכיל בנוסף לכורכומין המצופה גם את מעכבי האנזימים.
לפרק זמן בן יומיים המתנדבים ניזונו מדיאטה נטולת פוליפנולים ונלקחו מהם בדיקות דם לפני תחילת הניסוי, לאחר חצי שעה, שעה, שעתיים, ארבע שעות, שש שעות, ו-24 שעות לאחר נטילת התכשירים. דגימות צואה ושתן נאספו גם הן וכל הדגימות הביולוגיות נותחו בכדי להעריך את ריכוז הכורכומין והמטאבוליטים השונים שלו.
ניתוח של רמות הכורכומין והמטאבוליטים מצא כי הנבדקים שצרכו כורכומין מצופה עם מעכבי אנזימים הראה רמה גבוהה ומתמשכת בפלזמה, זאת בהשוואה לנבדקים שצרכו את הכורכומין המצופה לבדו או את הכורכומין הרגיל בלבד. ניתוח של מכלול התוצאות 24 שעות לאחר צריכת הכורכומין הראה כי הרמה הגבוהה ביותר בדם נמצאה אצל הנבדקים שצרכו את הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזימים.
ממצא מעניין נוסף הראה שהצריכה של הכורכומין המצופה, ואף יותר הצריכה של הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזים, הגבירו באופן משמעותי את ריכוז החומצות הפנוליות בדגימות השתן שנלקחו 24 שעות לאחר מתן הכורכומין. מידע מדגימות הדם והשתן הראה כי הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזימים הראה ספיגה איטית אך מתמשכת בהשוואה לתכשירי הכורכומין האחרים. בנוסף, הרמה הכללית של חומצות פנוליות שנמצאה בדגימות הצואה שנלקחו 24 שעות לאחר נטילת החומר המצופה בתוספת מעכבי האנזים היו נמוכות באופן משמעותי ביחס לכמות החומצות הפנוליות שנמצאו בנבדקים שצרכו כורכומין בלבד.
לסיכום, התוצאות המשוקללות של הניסוי אודות הפטנט הטכנולוגי המדובר מראות כי כורכומין מצופה בתוספת מעכבי אנזימים מאפשר זמינות ביולוגית משופרת באופן משמעותי ולפיכך יעילות קלינית גבוהה יותר מתכשירי הכורכומין הנפוצים בשוק תוספי התזונה.
כבכל תכשירי הכורכומין יש לנהוג זהירות בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה ובמקרים של אבני מרה. ידוע כי תוספת של פיפרין (אלקלואיד המופק מפלפל שחור) משפרת את הזמינות הביולוגית של כורכומין, אך שלא כפי שיש הטוענים אין מניעה לעשות שימוש בכמות קטנה של פיפרין גם בסובלים ממחלות דלקתיות של המעיים. מחקרים הראו אפילו שלפיפרין עצמו יש השפעה מועילה במקרים שכאלה. לפיכך אין מניעה מלעשות שימוש בטכנולוגיה הייחודית בסובלים ממחלות מעיים דלקתיות.
העיכוב הינו קצר מועד, רק במידה הדרושה לשם נשיאת הכורכומין לאזורים מעוטי פעילות אנזימטית במעי; כחצי שעה. לפיכך מומלץ ליטול את התכשיר בנפרד ממזון ותרופות. ההשפעה של מעכבים אנזימטיים שונים דוגמת פיפרין וקוורציטין ידועה ומתועדת ונחשבת לבטוחה ונטולת סיכונים – בדומה לאכילת פלפל שחור. הפטנט המדובר הינו חדשני בנושא מנקודת המבט של הציפוי הסלקטיבי והשחרור המתוזמן של הכורכומין והמעכבים האנזימטיים.
זוהי טכנולוגיה שונה בתכלית הכוללת מיקרו-קפסולציה רב שכבתית של כורכומין ומעכבי אנזימים. ליפוזומים אף הם כוללים ציפוי של תרופות לשם העברתם למיקומים ביולוגיים קונקרטיים אך עדיין הטכנולוגיה החדשנית שונה בתכלית ויעילה בהרבה – מערכת הציפוי הסלקטיבי והשחרור המושהה של התכשיר ‘טבע-כורכומין' מהווים טכנולוגיה ייחודית השונה ממערכות ציפוי מקובלות.
קיימת סברה שגויה ופופולרית בנוגע לכורכומין והגורסת שליפוזומים משפרים את הספיגה והזמינות הביולוגית שלו. גם טענה זו אין לה אחיזה במציאות. כבר בסוף שנות השמונים של המאה העשרים הוכח שליפוזומים לא משפרים ספיגה ולא מגינים על חומרים רפואיים מפני פירוק אנזימטי במעיים.
כפי שנכתב בתוצאות מחקר משנת 1987:
“The cobined results of our i vitro and in vivo experiments demonstrate that liposomes do not influence the oral absorption of their entrapped drug. Furthermore, even the most ‘stable' liposomes do not retain entrapped marker in the gastrointestinal tract and hence will not even protect the drug from its hostile environment. Therefore, liposomes appear to have little promise as oral drug delivery systems”
(International Journal of Pharmaceutics, 1987)
טענה מגוכחת נוספת היא שליפוזומים מסייעים לכורכומין לחדור דרך קרום התא. אבל כורכומין לא זקוק כלל לסיוע שכזה – הוא ליפופילי ונמס היטב במדיום השומני של מעטפת התא כך שאין לו בעיה לחדור אל התאים והוא אינו זקוק למעטפת ליפוזומית שומנית. לפיכך טכנולוגיית הליפוזומים הפוספוליפידיים אינה יעילה ואינה מתאימה כלל לכורכומין שכן היא לא מגינה עליו מפני פירוק אנזימטי במעיים ובכבד!
הרוב המכריע של הפעילות הרפואית המוכחת מחקרית של הכורכום מקורה בכורכומין. ידוע על פעילות מסוימת של הפרקציה הנדיפה של הכורכום, אם כי פעילות זו הנה משנית. התכשיר המדובר כולל לצד התמצית הפטנטית גם אבקת כורכום גולמי הכוללת רכיבים נדיפים לשם העצמת ההשפעה.
לא קיימת הגבלה על משך השימוש בתכשיר וניתן ליטול אותו במינונים המומלצים גם למשך שנים באופן רצוף וללא חשש.
R.A. Sharma, A.J. Gescher, W.P. Steward. Curcumin: The story so far.
European Journal of Cancer 41 (2005) 1955–1968
Shoba G, Joy D, Joseph T, et al. Influence of piperine on the
pharmacokinetics of curcumin in animals and human volunteers. Planta
Med 1998, 64, 353–356
Cheng AL, Hsu CH, Lin JK, et al. Phase I clinical trial of curcumin, achemopreventive agent, in patients with high-risk or pre-malignant
lesions. Anticancer Res 2001, 21, 2895–2900.
Ishita Chattopadhyay1, Kaushik Biswas1 et al. Turmeric and curcumin:
Biological actions and medicinal applications. Current Science 2004, 87,1,
44-53
Ireson CR, Jones DJ, Orr S, et al. Metabolism of the cancer chemopreventive
agent curcumin in human and rat intestine. Cancer Epidemiol Biomarkers
Prev. 2002;11(1):105-111
Alvin Hashimoto . Enhancement of curcumin bioavailability.
Ricky A. Sharma, Stephanie A. Euden, et al. Phase I Clinical Trial of Oral
Curcumin Biomarkers of Systemic Activity and Compliance . Clinical Cancer
Research 2004, 10, 6847-6854
Aggarwal, Bharat B.; Kumar, et al. Curcumin derived from turmeric
(Curcuma longa): A spice for all seasons. Phytopharmaceuticals in Cancer
Chemoprevention (2005), 349-387)
אם יש לכם שאלות נוספות או דברים שתרצו לדעת על עולם הנטורופתיה,
צוות הנטורופתים שלנו ישמח לעמוד לרשותכם.
צרו עמם קשר לכל שאלה, כך שהם יוכלו לסייע לכם להבין יותר
ולמצוא את התשובות, הטיפולים והתוספים הנכונים לכם.
למען הסר ספק, המידע באתר אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה לשימוש או שינוי או הורדה של תרופה כלשהיא. ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. הכתוב באתר אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.
רוצה מענה מהיר ואישי לשאלות שלך?
אנחנו כאן בשבילך.
לסיוע מהיר ניתן ליצור איתנו קשר בטלפון 04-9014848
או באמצעות הטופס
לקוחות יקרים, טופס זה מיועד לבקשה לביטול הזמנה בלבד.
לצורך מענה מהיר ומדויק יש למלא את כל השדות.
במקרה של שינוי הזמנה, או כל נושא אחר לשירות לקוחות
יש לפנות בטלפון 04-9014848 שלוחה 2
נרשמים בטופס ומקבלים מיני קורס דיגיטלי
מיוחד למתמודדים עם לחץ דם גבוה, כולסטרול, סוכרת, שומנים בדם וטרשת העורקים. אשר לא מסתפקים בתשובות שהם מקבלים ורוצים יותר.
וכמובן לכל מי שבריאותם חשובה להם.
