כל מה שמתחשק לך זה לישון?
אין ספק שלרובנו הגדול נחוצה בימים אלה שינה איכותית וטובה. למרבה הצער לרובינו כנראה לפי הסטטיסטיקה אין כזו באופן שוטף, מה שגורם לתגובות שרשרת ולהפרעות לפעילות התקינה של מערכות הגוף הנפש ולתפקוד היום יומי שלנו.
שינה טובה ואיכותית היא השינה שמספקת לגוף ולנפש את הרפורמה והטיפוח הנדרשים להם, ומאפשרת לאדם להרגיש מרוצה ומנוח.
כשליש מהמבוגרים סובלים מהפרעות שינה חולפות או קבועות. כמות השינה הדרושה משתנה מאדם לאדם ויורדת עם הגיל. תינוק צריך 14 שעות שינה, ילד בן 5 צריך 12 שעות שינה, מבוגר צריך 6-9 שעות שינה (נשים צריכות יותר שעות שינה מגברים). קשישים נוטים לישון פחות בלילה אך לנמנם במשך היום.
אבל מה זו שינה טובה? איך אפשר למדוד את איכות השינה?
סבבי השינה מורכבים מ- 5 שלבים
ארבעת השלבים הראשונים נקראים NREM (non rapid eye movements) ומתרחשים בחלק הראשון של הלילה. בשלבים אלו המוח אינו עובד והגוף רגוע. השינה בשלבים אלו לרוב אינה מלווה בחלומות ובמידה וישנם חלומות הם בדרך כלל קשורים לחוויות היומיומיות.
השלב החמישי מתרחש בחלק האחרון של השינה ונקרא (REM (Rapid Eye Movements או שנת החלום. בשלב זה המוח ערני מאוד, הגוף משותק (על מנת למנוע הוצאה לפועל של החלומות), קיימת הפחתה משמעותית לגירויים חיצוניים (כגון רעש וטמפרטורה) והנשימות, הדופק וריצודי העיניים הופכים למהירים יותר. חלומות המתרחשים בשלב זה לרוב רגשיים מאוד וחזותיים.
על מנת ששינה תתקיים באופן מיטבי חייבים להתקיים כל השלבים. מחזור שינה שכזה אורך כשעה וחצי. התעוררות באמצע מחזור שינה גורמת לתחושת עייפות. כך למשל, יכול אדם לישון שעה וחצי ולקום עירני ורענן או לישון ארבע שעות ולהתעורר עייף ומטושטש.
שינה פחותה מ-6 שעות ביממה למשך שנים עלולה להוות סיכון לתמותה ממחלות כמו מחלות לב, שבץ וסרטן. חוסר בשינה מחליש את פעילות מערכת החיסון, מפחית את הדחף המיני ועלול לגרום לדיכאון, לעייפות כרונית, למחלות לב ולכאבי ראש.
תסמינים של הפרעות שינה
- עייפות כרונית
- קשיים בהירדמות
- התעוררויות תכופות במהלך הלילה
- יקיצה מוקדמת
- חולשה של מערכת החיסון
- דחף מיני ירוד
- דיכאון, חרדה או שינויים במצבי הרוח
- כאבי ראש
- הפרעות קשב וריכוז
- הפרעות זיכרון
- עצבנות
- הפרעות שונות במערכת העיכול (כגון קשיי עיכול, עצירות, נפיחות וכד')
שינה טובה ואיכותית נמדדת לפי מומחי שינה לפי מספר פרמטרים
משך זמן השינה: כמות השעות שאדם ישן בלילה. הממוצע המומלץ בדרך כלל הוא בין 7 ל-9 שעות לאדם בגיל הבריאות.
ביצועי שינה: היכולת לישון לאורך כל הלילה בצורה עמוקה בלי להגיב למתרחש מסביב/, עד כמה השינה עמוקה ולא ניתנת להפרעה בקלות.
רציפות השינה: כמה פעמים אדם מתעורר למעשה בלילה. התעוררות מרעשים או הפרעות גופניות, צרכים או כאבים.
ריכוזי הסוכר בדם: רמות סוכר בדם תוך כדי שינה יכולות לשמש אינדיקציה לאיכות השינה. הפרעות לשינה או שינה קלה עשויות להפעיל השפעה שלילית על רמות הסוכר בדם.
התחושה לאחר השינה: האם האדם מרגיש נוח ומרוצה בבוקר, או שהוא מרגיש עייף ולא מתמודד טוב בהמשך היום.
חשיבותה של שינה מספקת היא בעיקר בבריאות לטווח הארוך. תוך כדי השינה מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים, שהחשוב ביניהם הוא הפרשת הורמון הגדילה. הורמון חשוב זה מקדם חידוש רקמות, חידוש רקמת כבד, בניית שרירים, פירוק מאגרי שומן וויסות רמות סוכר בדם. ותהליך פיזיולוגי נוסף המתרחש בשינה הוא נטרול רדיקלים חופשיים במוח.
שינה לא טובה ולא מספקת עשויה להשפיע באופן קריטי על הבריאות, והשלכותיה יכולות להיות רבות ומשמעותיות. הנה כמה מההשפעות הבריאותיות של שינה לא טובה:
פגיעות ביכולת הנפשית והפיזית: שינה לא טובה יכולה לגרום לעייפות, חוסר ריכוז, וקושי בביצוע משימות פיזיות ונפשיות ברמה הטובה ביותר. זה יכול להשפיע על היכולת להתמודד עם משימות יומיומיות ועל ביצועים בעבודה או בלמידה.
ירידה בתפקוד המערכת החיסונית: שינה לא טובה יכולה להוריד את עמידות הגוף לסיכונים בריאותיים, ולכן להגביר את הסיכוי לחלות במחלות כמו קירור שפעת ומחלות נגיפיות נוספות.
מחלות לב וכליות: שינה לא טובה נמצאת בקשר לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכליות, כולל פרצי לב, אי ספיקה לבבית ודלקת כליות.
השפעה על מערכת העיכול: שינה לא טובה יכולה לגרום לבעיות במערכת העיכול כמו עיכול חלש, צמיחת משקל גופני, ופגיעה בתפקוד הקיבה.
מחלות נפשיות: עבודות שניתן לשונות בקשר בין שינה לבריאות הנפש. שינה לא טובה יכולה להיות גורם לתופעות כמו דיכאון, חרדה וטראומה.
השפעות חברתיות: שינה לא טובה עשויה להוביל לירידה ברמת התנועה והפעילות החברתית, מה שיכול לגרום להתרחקות חברתית וחוויות חברתיות שליליות.
גורמים להפרעות שינה
השפעות פסיכולוגיות כגון מתח, חרדה, דיכאון, דאגנות ומחשבות יתר.
שימוש בתרופות כגון ריטלין, סטרואידים, נוגדי דיכאון, תרופות ליתר לחץ דם וכד'.
צריכת חומרים ממריצים כגון ניקוטין, קפאין ואלכוהול.
בעיות הורמונליות (כגון מחסור במלטונין או אסטרוגן).
מצבים רפואיים כגון כאבים כרוניים, פציעות, בעיות נשימה, בעיות במערכת העיכול וכד'.
שינויים סביבתיים כגון טיסה, עבודה תחת תאורה מלאכותית, עבודה במשמרות, שינה מחוץ לבית וכד'.
אכילה לפני השינה – תרכובות שונות במזון עלולות לגרום לרגישויות במערכת העיכול.
דום נשימה – מצב בו קיימות הפסקות קצרות בשאיפת אוויר.
פעילות גופנית המתבצעת לפני השינה גורמת להמרצה ופוגעת בהירדמות ובאיכות השינה.
גורמי סיכון נוספים כוללים משקל עודף, גיל (ככל שעולים בגיל כך יורדים מספר שעות השינה ואיכותה) ועוד.
טיפול טבעי בהפרעות שינה
מתחים, לחצים ודאגות יומיומיות הינן עניין שבשגרה בעולם המערבי. כל אלו בנוסף לתזונה לא מאוזנת המורכבת בעיקר ממזון מהיר, מעובד ועשיר בסוכרים אינם מסייעים להתמודדות עם הפרעות שינה ואף מחמירים אותן.
בין היתר גם מסיבה זו מומלץ לבצע פעילות גופנית מתונה וקבועה (במהלך היום ולא לפני השינה) אשר מעלה רמות של אנדורפין (הורמון המשרה תחושת רגיעה ומשפר את מצב הרוח ואת איכות השינה).
הטיפול הטבעי, ובעיקרו תזונה מאוזנת ושימוש בצמחי המרפא יכול במידה רבה לסייע בהירדמות ושיפור איכות השינה.
תזונה לטיפול בהפרעות שינה:
תזונה נכונה עשויה במידה רבה לשפר את תפקוד מערכת העצבים ולסייע בהתמודדות הגוף עם לחצים ומתחים אשר עלולים לגרום להפרעות שינה.
שמירה על תפריט מאוזן המכיל מרכיבים אשר מחזקים ומשפרים את פעילות מערכת העצבים (כגון חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, ויטמיני B ופחמימות מורכבות) תורמת במידה רבה להרגעה ולטיפול בהפרעות שינה.
מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של צמחי מרפא והתזונה גם בהקשר של שינה טובה. למרביתם המוחלט של הרכיבים הצמחיים שבתוספי התזונה שלנו בValeopro (ליקוריץ, גדילן, שכיזונדרה סינית, עלי ארטישוק, שום שחור מותסס, ויטמין D ועוד) יש קשר מוכח מחקרית גם לשיפור השינה ואיכות השינה.
אך שינוי תזונתי לבדו לא מספיק ולכן, על מנת לפתור את הפרעת השינה לטווח ארוך יש צורך בטיפול מעמיק יותר הכולל תמיכה, חיזוק ושיפור התפקוד של המערכת העצבית באמצעות הפגת מתחים ולחצים ע"י טכניקות הרפיה שונות כמו טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, וכמובן מדיטציות.
מספר דקות של תרגולי נשימה ומדיטציה תוכל לסייע לך גם לישון טוב יותר וגם לשפר את אורח החיים שלך!
אז הגיע הזמן שנדבר כמו שצריך על מדיטציות:
המדיטציה היא טכניקה נפשית שבה האדם מתרכז במחשבותיו, נשימתו, או באובייקט מסוים על מנת להשיג שלווה, רגיעה, ושינויים חיוביים ברמות הקוגניטיביות והתחושות הפיזיות המדיטציה ידועה ביכולתה לשפר את הרווחה הנפשית ולהפחית רמות סטרס, ומחקרים רבים חקרו את הקשר בין מדיטציה לבריאות הפיזית, כולל הורדת רמות הכולסטרול בדם.
חשוב לדעת שכדי לבצע תרגול מדיטציה לא צריך ללכת לים או לטפס על הר גבוה אפשר פשוט לשבת על כיסא או לשכב במיטה ולהקשיב להנחיה.
מחקרים רבים בחנו את ההשפעה של תרגול מדיטציה יומי אפילו קצר לשיפור משך ואיכות השינה.
בנוסף, מדיטציות טובות לא רק לשיפור השינה אלא גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון:
מחקרים שונים הוכיחו כי תרגול יומי של מדיטציה יכול לשפר את ההתמודדות עם סיכונים למחלות לב, סכרת, ומחלות רבות נוספות.
כל אדם יכול למצוא את הטכניקות המדיטטיביות שמתאימות לו, ולהפסיק מספר דקות ביום להתרכז בנשימתו וברגעים של שקט. זה עשוי לסייע לשפר את הבריאות הכללית ולהפחית את סיכוני הבריאות השונים.