תוכן עניינים
שורש הכורכום משמש מזה אלפי שנים ברפואה המסורתית כצמח מרפא בעל סגולות אנטי דלקתיות רבות
הרכיבים הפעילים העיקריים בשורש הכורכום
פניל פרופאנואידים (3%-6%) , הידועים בתור כורכומינואידים – הקרוי בשם המוכר כורכומין החומר הפעיל הייחודי של צמח הכורכום. בנוסף מכיל הצמח גם פנולים פשוטים, פלבונואידים, קרוטנואידים, שמן נדיף (0.3%-5% הכולל 65% לקטונים ססקוויטרפניים ו-25% zingiberene).
במחקרים עדכניים שבוצעו על הצמח נמצא כי בתמצית משורש הכורכום (הכורכומין) שבה מרוכזים הערכים החיוניים שבצמח ניתן להפיק תועלת רבה הרבה יותר מהשימוש בצמח.
שימושים רפואיים מוכחים מחקרית
מחקרים הראו כי לכורכומין השפעות חיוביות רבות בניהן:
- מסייע לחיזוק מערכת החיסון ומשפר את עמידותה נגד חיידקים
- מסייע לשיפור בריאות ותפקוד המוח
- נחשב כאנטי דלקתי טבעי היעיל ביותר בטבע
- מסייע לחיזוק מערכות הגוף והתמודדותם עם אתגרים חדשים
- ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת
מקורות מחקריים
לכורכום וכורכומין פעילות נוגדת דלקת נרחבת שבאה לידי ביטוי בוויסות פעילות יתר הן של מערכת החיסון המולדת (מונוציטים/מקרופג’ים, תאים דנדריטיים) דרך עיכוב ביטוי של קולטני שער (TLR) על גבי תאים מציגי אנטיגנים וויסות הציטוקינים TNFɑ, IL-6 ו-IL-8, והן של מערכת החיסון הנרכשת (תאים לימפוציטים T ו-B, תאי NK) דרך השפעה על התמיינות תאי T מסייעים (Th) ותאי T רגולטוריים (Treg). כמו כן, כורכום וכורכומין יעילים בוויסות פעילות חיסונית עודפת הן בזרוע החיסון התאית (זרועות חיסון Th1 וTh17-: ציטוקינים INFɣ, IL-1β, IL-2, IL-12, IL-17, IL-23) הבאה לידי ביטוי במחלות אוטואימוניות שונות כגון טרשת נפוצה, סוכרת סוג 1, דלקת מפרקים שגרונית, וקרוהן, ובמידה פחותה יותר בויסות פעילות חיסונית עודפת בזרוע החיסון ההמורלית (זרוע חיסון Th2: ציטוקינים IL-4, IL-5, IL-6, IL-10, IL-13) הבאה לידי ביטוי בקוליטיס, באלרגיות ובאסתמה. עם זאת בזאבת, המתבטאת אף היא בדומיננטיות של זרוע החיסון Th2 לא נמצאה השפעה על פעילות חיסונית הגורמת ליצירת נוגדנים עצמיים(284-286).
284. Bright JJ. Curcumin and autoimmune disease. Adv Exp Med Biol. 2007;595:425-51. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17569223
285. Amirghofran Z. Herbal medicines for immunosuppression. Iran J Allergy Asthma Immunol. 2012 Jun;11(2):111-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22761185
286. Aggarwal BB, Sundaram C, Malani N, Ichikawa H. Curcumin: the Indian solid gold. Adv Exp Med Biol. 2007;595:1-75. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17569205
טיפול בדלקות מפרקים הודות לפעילותו נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון(148,291,293,306).
148. Jurenka JS. Anti-inflammatory properties of curcumin, a major constituent of Curcuma longa: a review of preclinical and clinical research. Altern Med Rev. 2009 Jun;14(2):141-53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19594223
291. Grover AK, Samson SE. Benefits of antioxidant supplements for knee osteoarthritis: rationale and reality. Nutr J. 2016 Jan 5;15:1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26728196
293. Chin KY. The spice for joint inflammation: anti-inflammatory role of curcumin in treating osteoarthritis. Drug Des Devel Ther. 2016 Sep 20;10:3029-3042. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27703331
306. Dragos D, Gilca M, Gaman L, Vlad A, Iosif L, Stoian I, Lupescu O. Phytomedicine in Joint Disorders. Nutrients. 2017 Jan 16;9(1):70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28275210
השפעה מיטיבה על מערכת העיכול ותופעות קשורות
סקירה (מרץ-אפריל 2013) בדקה את השימושים השונים של מיצוי כורכומין Curcuma longa). מהסקירה עולה כי ישנן השפעות מטיבות על דיספפסיה, אולקוס, IBD, RA, OA ועוד
15. Asher GN, Spelman K. Clinical utility of curcumin extract. Altern Ther Health Med. 2013 Mar-Apr;19(2):20-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23594449
מחקר קליני (2017 ) אקראי ומבוקר בחן את השְפעת כורכומין על עקה חמצונית ושינויים היסטולוגיים בקיבה בעקבות זיהום כרוני בחיידק הליקובקטר פילורי. 100 נבדקים בריאים (בני 18-70) הסובלים מגסטריטיס כרוני מאובחן בעקבות זיהום HP חולקו אקראית לנטילת הטיפול המשולש בשילוב כורכומין או הטיפול המשולש לבדו בקבוצת הטיפול המשולב, חלה ירידה מובהקת בעקה החמצונית בסרום (ירידה במלונדיאלדהידים ובגלוטטיון פרוקסידאז, עליה במדד נוגדי החמצון הכללי) ובנזק החמצוני ל-DNA ברקמת הקיבה בהשוואה למצב הבסיס ולטיפול התרופתי לבדו (p<0.05 בכל המדדים). בנוסף, הטיפול המשולב הפחית במובהק את כל מדדי הדלקת, ואת השינויים ההיסטולוגיים לרקמת הקיבה לפי תוצאות הבדיקה האנדוסקופית, והגביר במובהק את שיעור מיגור החיידק (86.4% לעומת 74.5%) בהשוואה לטיפול התרופתי לבדו (p<0.05 בכל המדדים)(326).
326. Judaki A, Rahmani A, Feizi J, Asadollahi K, Hafezi Ahmadi MR. CURCUMIN IN COMBINATION WITH TRIPLE THERAPY REGIMES AMELIORATES OXIDATIVE STRESS AND HISTOPATHOLOGIC CHANGES IN CHRONIC GASTRITIS-ASSOCIATED HELICOBACTER PYLORI INFECTION. Arq Gastroenterol. 2017 Jul-Sept;54(3):177-182. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28492711
השפעה מיטיבה על הכבד
השפעה מטיבה במצבים רבים, בהם דלקות כיס ודרכי מרה, כמו גם השפעה מגינה על הכבד. פעילות הצמח הוכחה כנוגדת דלקת, מפחיתה רמות שומנים, ומשפרת תפקודי כבד
354. Gupta SC, Patchva S, Aggarwal BB. Therapeutic roles of curcumin: lessons learned from clinical trials. AAPS J. 2013 Jan;15(1):195-218. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3535097/
357. Rahmani S, Asgary S, Askari G, Keshvari M, Hatamipour M, Feizi A, Sahebkar A. Treatment of Non-alcoholic Fatty Liver Disease with Curcumin: A Randomized Placebo-controlled Trial. Phytother Res. 2016 Sep;30(9):1540-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27270872
סוכרת ומחלות כלי דם
נמצא כי כורכום מסייע למנוע סיבוכי סוכרת, בהם נוירופתיה סוכּרתִית, כבד שומני, השמנה, נפרופתיה ומחלות כלי דם
100. Zhang DW, Fu M, Gao SH, Liu JL. Curcumin and diabetes: a systematic review. Evid Based Complement Alternat Med. 2013;2013:636053. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24348712
מחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו במבנה מצולב (crossover trial) (2010) בחן את השְפעת הנטילה של כורכום על מדדים גליקמיים לאחר מבחן העמסת גלוקוז בקרב נבדקים בריאים. 14 נבדקים חולקו אקראית לנטילת כמוסות אבקת כורכום במינון 6 גרם או פלסבו לפני מבחן העמסת גלוקוז (75 גרם). לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות הגלוקוז בסרום בעקבות נטילת כורכום בהשוואה לפלסבו, עם זאת רמות האינסולין היו גבוהות במובהק שעתיים לאחר מבחן העמסת הגלוקוז (p<0.02). מסקנת החוקרים היתה שלכורכום עשויה להיות השפעה על כמות האינסולין המופרשת בתגובה לעלייה ברמות הגלוקוז.
361. Wickenberg J, Ingemansson SL, Hlebowicz J. Effects of Curcuma longa (turmeric) on postprandial plasma glucose and insulin in healthy subjects. Nutr J. 2010 Oct 12;9:43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20937162
עודף שוּמנים בדם
בסקירה (2019)(365) מפורטים רכיבים טבעיים, שנמצאו במחקרים פרה-קליניים וקליניים בעלי תרומה להורדת רמת ליפופרוטאין (a) בדם, שכן רמה גבוהה נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית. לגבי כורכומנואידים שמוצו מצמח הכורכום נכתב כי הם בעלי יכולת מוכחת מחקרית להורדת רמות הכולסטרול והטריגליצרידים ולהעלאת ה-HDL בפלסמה על ידי ויסות ביטוי גנים ופעילות של אנזימים המעורבים בחילוף חומרים של ליפופרוטאינים. כמו כן מחקר קליני אקראי מבוקר שבחן את יעילות תוסף כורכומנואידים (C3 complex) בשיפור פרופיל הליפידים בקרב נבדקים הסובלים מהתסמונת המטבולית, מצא כי נטילה של תוסף כורכומנואידים במינון של 1 גרם ליום בשילוב תמצית פיפרין (בריכוז 100:1) למשך שמונה שבועות הפחיתה את רמות הליפופרוטאין (a) בסרום ב-9.7% בהשוואה למצב הבסיס.
בסקירה (ינואר 2018) הוערכו העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע ליעילות של כורכומין לשיפור פרופיל השומנים בדם, בהשוואה לסטטינים(366). מהסקירה עולה כי כורכומין יעיל בעיקר להפחתת רמת טריגליצרידים, בעוד שסטטינים יעילים בעיקר להפחתת LDL. בנוסף, בסקירה מפורטת ההשפעה של כורכומין ושל סטטינים על מגוון גורמים מולקולריים ומטבוליים הקשורים בפעילות הכולסטרול והשומנים בגוף, כאשר באופן כללי לכורכומין ולסטטינים השפעה על אותם גורמים. כמו כן לשניהם השפעה על אותם מסלולים הקשורים בפעילות הכולסטרול, כולל ספיגת הכולסטרול מהתזונה, פינוי הכולסטרול מהדם, נשיאת הכולסטרול ופינוי הכולסטרול מהרקמות ההיקפיות.
365. Momtazi-Borojeni AA, et al. Dietary natural products as emerging lipoprotein(a)-lowering agents. J Cell Physiol. 2019 Aug;234(8):12581-12594. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30637725
366. Panahi Y, Ahmadi Y, Teymouri M, Johnston TP, Sahebkar A. Curcumin as a potential candidate for treating hyperlipidemia: A review of cellular and metabolic mechanisms. J Cell Physiol. 2018 Jan;233(1):141-152. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28012169
367. Sahebkar A. A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials investigating the effects of curcumin on blood lipid levels. Clin Nutr. 2014 Jun;33(3):406-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24139527