תוכן עניינים
תמצית עלי זית
עץ הזית הוא אחד מהצמחים העתיקים ביותר בהיסטוריה ושימושיו לבני האדם רבים מאוד. יכולת ההישרדות של עץ הזית גדולה מאוד גם בתנאים קשים של אקלים. יכולת ההישרדות הזו קשורה לרכיבים פעילים הקיימים בעץ שבזכותם העץ וחלקיו גם ידועים בסגולות ריפוי.
הנודע ביותר מתוצרי עץ הזית הוא השמן המופק מהפירות- הזיתים, אך גם לעלי הזית מלבד סמל השלום יש תפקיד חשוב ברפואה המסורתית וגם אלפי מחקרים קליניים המצביעים על תועלות ייחודיות.
הרכיבים הפעילים העיקריים בעלי הזית
מונוטרפנים אירידואידים (6-9% סך-הכל, בעיקר oleuropein ונגזרותיו), פוליפנוֹלים (גליקוזידים של הפלבונואידים luteolin ו-apigenin), טריטרפנים (oleanolic acid, maslinic acid), פלבונואידים (rutin).
עלי הזית מכילים חומרים פעילים כגון פלבונואידים, פוליפנולים, סקוויטרפן וסטרולים, אשר ידועים ביכולתם לסייע בפעילות נוגדי החמצון בגוף ולהפחית תהליכים דלקתיים. למעשה, האנטי-דלקת הטבעית של עלי הזית מקנה להם יתרונות בריאותיים רבים, כולל תמיכה במערכת הלב והעור, שיפור פעילות החיסון, הפחתת סיכונים למחלות ממטרופולית כמו סוכרת ומחלות לב, ועזרה בהפחתת כולסטרול וטריגליצרידים בדם.
בנוסף, עלי הזית ידועים גם ביכולתם לסייע בתמיכה במערכת העיכול והפגת הגזים, להשפעה נוגדת חמצון על כלי הדם ולתמיכה בתפקוד הכבד.
מחקרים רבים חקרו את השפעות תמצית עלי הזית לשיפור מערכות הגוף השונות ומצאו כי לשימוש בעלי זית יכול להיות שיפור ל:
הורדת הסוכר בדם (1) (3) (4) (5) ולהורדת לחץ דם (6) (2) (21) , הורדת כולסטרול LDL וטריגליצרידים (7) (8) (9) (10) , להעלאת הכולסטרול HDL, (11) (12) (13) לתמיכה במערכת העיכול (14) (15) והחיסון (16) (17) (18) , ולהשפעה נוגדת חמצון על כלי הדם. (19) (20)
מקורות מחקריים
Mills & Bone – Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013
Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
Zoë Gardner, Michael McGuffin. American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook, Second Edition. CRC Press, 2013.
de smet PAGM, Keller K, Hansel R, et al, eds: Adverse effects of herbal drugs, vol 2, Berlin, 1993, Springer-Verlag, pp 303-306.
Weber RW. American linden, Tilia americana. Ann Allergy Asthma Immunol. 2002 May;88(5):A4.
Loureiro G, Rabaça MA, Blanco B, Andrade S, Chieira C, Pereira C. Aeroallergens sensitization in an allergic paediatric population of Cova da Beira, Portugal. Allergologia et Immunopathologia 2005, 33(4): 192-198.
Hurrell RF, Reddy M, Cook JD. Inhibition of non-haem iron absorption in man by polyphenolic-containing beverages. Br. J. Nutr., 81:289-295, 1999
Peter Holmes. The Energetics of Western Herbs, Vol. 1, 4th Ed. Snow Lotus Press, 2007.
European Medicines Agency. Assessment report on Tilia cordata Miller, Tilia platyphyllos Scop., Tilia x vulgaris Heyne or their mixtures, flos. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 22 May 2012. Available here.
Finley PR. Drug Interactions with Lithium: An Update. Clin Pharmacokinet. 2016 Aug;55(8):925-41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26936045